המגזין

יש מאכלים שלא צריך להסביר למי שגדל בדרום אפריקה. הם פשוט מחזירים אותך הביתה.

בילטונג, דריוורס, בורוורס, פאפ, צ'קלאקה, פודינג מלבה, קוקסיסטרס, בובוטי, באני צ'או ומילקטארט — לכל אחד מהם יש מקום משלו בזיכרונות של משפחות דרום אפריקאיות.

אוכל הוא זיכרון. הריח של בשר על האש, שקית בילטונג, תבלינים מוכרים או לחמנייה עם בורוורס יכולים להחזיר בן אדם שנים אחורה.

החיים בישראל שונים מדרום אפריקה, אבל האוכל עוזר לשמור על חלק מהדברים המוכרים.

בראי עם חברים, בילטונג בבית, בורוורס בסוף השבוע ושיחה על רוגבי — לפעמים לא צריך הרבה יותר כדי ליצור רגע קטן שמרגיש כמו בית.

דרום אפריקה היא שילוב של השפעות קולינריות רבות. מסורות אפריקאיות, אירופאיות, הודיות וקייפ מלאיות נפגשו לאורך השנים ויצרו תרבות אוכל עשירה ומגוונת.

בראי טוב לא צריך להיות מסובך. בחרו כמה נתחים טובים, הוסיפו בורוורס, הכינו כמה סלטים ותוספות ותנו לאש לעשות את העבודה.

התחילו עם הבשר שדורש יותר זמן, והמשיכו לנתחים הקצרים יותר. השאירו זמן גם לאנשים — לא רק לבשר.

צלו את הבורוורס בעדינות עד להשחמה יפה ובישול מלא. הניחו אותה בתוך לחמנייה טרייה והוסיפו בצל מטוגן או רוטב בצל.

לא צריך חצר ענקית או ציוד מקצועי. גם בראי פשוט יכול להרגיש דרום אפריקאי.

נסו סטייק עם תיבול פשוט, בורוורס, שיפודי עוף, ירקות על האש ותפוחי אדמה. הוסיפו סלטים טריים ומשהו מתוק בסוף.

בילטונג לא חייב להישאר בתוך השקית. אפשר להגיש אותו על מגש אירוח, להוסיף אותו לכריך, לחתוך אותו מעל סלט, להגיש לצד ארוחת בוקר או להשתמש בו כתוספת למנות שונות.

עבור דרום אפריקאים בישראל, בילטונג הוא טעם מוכר מהבית. עבור ישראלים, הוא מציע דרך חדשה ליהנות מבשר מתובל ומיובש. החיבור בין שתי התרבויות הפך אותו לחלק מהסצנה הקולינרית הדרום אפריקאית בישראל.

אוכל הוא אחת הדרכים הטובות ביותר לשמור על קשר עם המקום שממנו הגענו. טעמים מוכרים יכולים ליצור תחושת בית גם אלפי קילומטרים מהמקום שבו גדלנו.